מדוע תפיסת הרציונליות של היריבים של אמ״ן פוגעת בשיקול הדעת האסטרטגי שלנו

השפה הצבאית היא ניסיון לייצר היגיון בעולם של אי וודאות. אבל כשמתקבעים בהיגיון הזה מאבדים קשר עם המציאות ועלולים להתנפץ עליה.

מדוע ההבחנה המתודולוגית של המודיעין בין כוונות ויכולות נשענת על למידה טראומטית ומה זה אומר לגבינו?

האם ניתן להחזיר את המילים לחשיבה האסטרטגית הישראלית אחרי ה-7.10?

לפני רגע היסטורי קט דיברנו על קץ ההיסטוריה והנה ההיסטוריה חוזרת. מה פספסנו ומה אפשר לעשות?

דווקא המונח אסטרטגיית יציאה מונע מאיתנו להבין את המציאות המשתנה ולפעול באופן שימנע נזקים הרסניים לאורך זמן.