הראיון של עופר וינטר חושף דינמיקה בעייתי בפיקוד הבכיר ששווה להתמקד בה למען הדורות הבאים של המפקדים בצה״ל

האסטרטגיה האמריקאית בסוריה מתגלה בדיעבד כבחירה נבונה להחזיק באופציות למול מציאות של אי וודאות

ישראל פירקה את תפיסת המערכה של חזבאללה. היא צריכה כעת לפרק גם את תפיסת ג׳האד הבינוי שהיא בסיס כוחו של הארגון מאז 2006.

מדוע תפיסת הרציונליות של היריבים של אמ״ן פוגעת בשיקול הדעת האסטרטגי שלנו

ניתן למתוח את צבא המילואים אל מעבר ליכולת, ניתן גם להסדיר ולקבע את המצב הרע הקיים בתחום גיוס החרדים. אבל לא ניתן לעשות את שני המהלכים הללו יחד.

הפיקוד הבכיר בצה״ל מפספס את הערך הייחודי של צבא המילואים במלחמה. הבנת הערך הזה חיונית ליכולת להשיב את האמון של החברה הישראלית בצה״ל ולנצח במלחמה.

כדי להתחיל להתמודד עם התופעות שקשורות לטראומה הקולקטיבית שלנו אנחנו חייבים קודם כל להכיר בה

אנשים רבים רוצים ללמוד מהמדע כיצד לעשות מודיעין. הם טועים לגמרי.

האופן שבו היריבים שלנו מנסים להבין אותנו חושף בפנינו את הסמוי שלא יכולנו לראות בעצמנו.

העליונות האסטרטגית של חמאס נובעת מחוסר האחריות שלו. כדי לנצח אותו אנחנו צריכים לפתח מחדש תרבות של אחריות.

השפה הצבאית היא ניסיון לייצר היגיון בעולם של אי וודאות. אבל כשמתקבעים בהיגיון הזה מאבדים קשר עם המציאות ועלולים להתנפץ עליה.