את פרופ׳ שטרנהל ז״ל, שהלך היום לעולמו שמעתי כבר לפני שני עשורים מתריע בפני עליית הפשיזם בישראל. הוא זיהה ״סימנים מעידים קארדינליים״, בלשון אנשי המודיעין, לקריסת הדמוקרטיה הישראלית בפני הפשיזם. היום התחוור לי שכבר ב-77׳ הוא זיהה את הסימנים האלו. ללא ספק זו אחת מן הקריסות הארוכות ממצב של דמוקרטיה מלאה למצב של הדיקטטורה המלאה שאנו נמצאים בה כיום.

בעשור האחרון, לערך, על פי פרסומים, תלויה ועומדת התרעה אסטרטגית באגף המודיעין בצה״ל המתריעה בפני התדרדרות בטחונית ביהודה ושומרון. הסיבה התורנית מתחלפת אבל ההתרעה תלויה ועומדת: שקיעת התהליך המדיני, הסיום ההולך וקרב של תפקידו ההיסטורי של אבו-מאזן, העברת שגרירות ארה״ב לירושלים, משבר כספי הסילוקין, תכנית המאה, תכניות הסיפוח, והיד עוד נטויה.

זה מזכיר לי שמתישהו בשבוע השלישי של מלחמת לבנון השניה הגיע אלינו בחור מחטיבת המבצעים ואמר – תראו, יש התרעת אמ״ן על כך שבכוונת ארגון מחבלים לבנוני לבצע ירי רק״ק (טילים) לעבר שטח הארץ החל מטז״מ (טווח הזמן המיידי). עכשיו, הוא אמר, אנחנו יודעים שנופלות רקטות בשטח הארץ, ונשמח אם תורידו את ההתרעה הזו כי לפי הפקודה אנחנו צריכים להקריא אותה בתחילת החיתוך מצב וזה די מעייף.

האם אנחנו זקוקים להרתעת אמ״ן כדי לדעת שהמזרח התיכון תלוי על בלימה? שהכל יכול בן רגע לעלות בלהבות? כל מי שחי כאן בעשורים האחרונים יודע את זה היטב. זה נכון ליהודה ושומרון כמו שזה נכון לגבול הלבנון, עזה ואפילו סוריה.

השאלה היא מה הערך של ההתרעה הזו, כלומר מה היא משרתת. לכאורה היא אמורה לייצר עירנות ומוכנות לקריסה אפשרית, ואפילו להניע פעולות שימנעו את המצב. בפועל, בעיני, כמו ההתרעה של שטרנהל, היא עושה בדיוק את ההפך. במקום לעזור לנו לחיות במוכנות, היא מייצרת מצג כאילו יש מצב בסיסי שהוא לא תחת ״התרעה אסטרטגית״ (גם הקורונה לימדה אותנו שאין). היא אפילו ממקדת את העניין שלנו במקום הלא נכון (האינתיפאדה-זוטא שהיתה כאן ב-2015 לא היתה דומה לשום דבר שהכרנו). גם במקרה של שטרנהל, המיקוד בקטגוריות שנוצקו באירופה במחצית הראשונה של המאה ה-20, והחיפוש אחר התהליכים הדומים מסמא את עינינו מלהתמודד עם הבעיות האמיתיות והייחודיות של הפוליטיקה הישראלית. נוח על משכבך בשלום, נעדכן מתישהו אותך אם צדקת.