בארץ ישראל, אדם שלא מאמין בנסים הוא אדם לא ריאלי
דוד בן גוריון
עמדתי יומיים משתאה מול השיעור התיאולוגי שפרצו עלינו שערי שמיים במוצאי שבת. ההיה זה נס או רק מעשי ידי אדם? המדע הציל אותנו או אצבע אלוהים? אלפי הודעות במרשתת העברית עסקו בחסדי שמים או בהיעדרם כאילו חזרנו בין רגע לימי הביניים (או לימי חטיבת הביניים).
הגדיל והצהיר צייצן אחד ש״ישראל החילונית, המפותחת, המדעית, המקצועית, הנאורה, הדמוקרטית והליברלית״ היא זו ש״הביסה את איראן״, ואם ״צבא השם של ינון מגל והריקלין היו צריכים להגן על ישראל״ מה שהיה קורה הוא ״רמז: מלא גופות״ (לא הבנתי איפה הרמז). אותו צייצן שיתף דברים דומים של צייצן בחדווה דתית עם הכיתוב ״ונאמר אמן״. מאות מגיבים נענו לו גם הם ברעל (ישר והפוך) כפי שנהגו שלומי אמוני ישראל בטוויטר.
אבל הוא צודק לוודאי בדבר אחד: ליל ה-14.4 גרם לנו לחזור לרגע להרגיש ישראלים כמו שאנחנו חושבים שישראלים צריכים להרגיש. הוצאנו, אחרי חצי שנה ועוד שנה ועוד עשור שבהן היא חמקה לנו את הישראליות מהבויידעם עמוס השימורים והתרפקנו עליה. ומשני צידי המתרס מתקוטטות אותן כיתות מוכרות: ״הטכנולוגיה הישראלית (שוב) כל יכולה!״ ״אלוהים (שוב) אוהב אותנו ושומר עלינו!״ ״העולם (שוב) איתנו נגד כל הרוע!״. וברקע כמובן התחושה שככה זה היה אמור להיות ב-7.10: 8200 היתה צריכה להתריע, הרואה יורה היתה צריכה לזהות ולפגוע, הזיקים והמסק״רים והטנקים לתקוף, היחידות המיוחדות לסכל, המכשול להכשיל, ואנחנו לשבת בבית ולהתמוגג. את יום הלימודים ב-8.10 היו מבטלים כאיסרו חג לנצח נצחים כדי שנצא כולנו במחולות ובריקודים.
אבל זה לא קרה. וקשה לחשוב אילו מהגישות הללו הרת אסון יותר לישראל. שתיהן עומדות בהתעלמות עמוקה מאוד לחיים כפי שהם נגלים לנו. לא, ישראל לא הביסה את איראן ב-14.4. לא, אלוהים לא שומר עלינו (עדיין, לפחות לא בצורה הנאיבית של הדיבור). ולא הטכנולוגיה לבדה אינה יכולה לאתגרים האסטרטגיים שלנו. אפילו מערך הבריתות המתהווה והמשתנה אין די בו. כדי להיות מסוגלים להתמודד עם האתגרים האדירים שנגלים לנו, מתוך ההבנה שהדור שלנו לא יפתור אותם ויותיר לילדים שלנו די והותר בעיות, כדאי להתבונן במציאות נכוחה. ההתרפקות על הישראליות המדומיינת הזו כנראה שלא תביא אותנו לשם.
כך או כך, נראה שחלק מההישגים האיראניים במערכה קשורים בכך שהם לא תקועים כמונו בדיכוטומיה המיושנת הזו בין מלכויות השמיים השונות:
כתיבת תגובה