התחקיר הוא לא כלי ללמידה אלא מנגנון מונע למידה. עלינו להתקדם מעבר אליו אם נרצה להפנים את לקחי המלחמה.

אנחנו מחפשים לתלות את האשמה באסונות שלנו בכשלון בשיקול הדעת של מעטים, אבל בפועל האסון קשור בתפיסת עולם ציבורית רחבה שקרסה – שכחנו איך מתנהלים עם סיכונים, וחשבנו שנוכל לפתור את כל הבעיות אם נעבוד באופן מחושב ומקצועי.

אנחנו חושבים שועדת חקירה תביא מענה לשאלות הקיומיות שלנו, אבל זו פנטזיה שעלולה ליצור כאב ושבר גדול יותר.

הגרינץ׳ מנסה לגנוב את חג המולד ונכשל. האם יש סיכוי לעבריות?

ניתן למתוח את צבא המילואים אל מעבר ליכולת, ניתן גם להסדיר ולקבע את המצב הרע הקיים בתחום גיוס החרדים. אבל לא ניתן לעשות את שני המהלכים הללו יחד.

הפיקוד הבכיר בצה״ל מפספס את הערך הייחודי של צבא המילואים במלחמה. הבנת הערך הזה חיונית ליכולת להשיב את האמון של החברה הישראלית בצה״ל ולנצח במלחמה.

כדי להתחיל להתמודד עם התופעות שקשורות לטראומה הקולקטיבית שלנו אנחנו חייבים קודם כל להכיר בה

האופן שבו היריבים שלנו מנסים להבין אותנו חושף בפנינו את הסמוי שלא יכולנו לראות בעצמנו.

הקונבנציה הרומאית התגלמה בגישת ניהול האימפריה הבריטית והאמריקאית באופן דומה אך הפוך. ישראל תקועה איפשהו באמצע…

השפה הצבאית היא ניסיון לייצר היגיון בעולם של אי וודאות. אבל כשמתקבעים בהיגיון הזה מאבדים קשר עם המציאות ועלולים להתנפץ עליה.

תפיסת האמל״ח האסטרטגי שהשתלטה על ישראל עלולה לרושש אותה, ויש לה מחירים כבדים על עצם ניהול המערכה