אודיסאה בחלל הפנוי

הניסוי הכי גדול של דן אריאלי הוא השאלה האם נאמין לו או לא. הניסוי הצליח, האנושות פחות.

הנכונות האוקריאינית להודות בכך שהופתעו ואף על פי כן נערכו לאי הוודאות מחייבת אותנו כישראלים לגיבוש תרבות דומה.

הסוכה הנוודית וכן היא מתנגשת עם החיים האורבניים באופן ישיר. השאלה היא האם ניתן להמלט מההתנגשות שנראית כבלתי נמנעת.

למה מתחילים את סידור פסח מארגון התמונות באלבום?

יצחק קלפטר היה אולי גדול נגני הגיטרה בישראל, אבל הוא אף פעם לא חצה את הסף, וזה בגללנו, לא בגללו

אוולין. אוולין אל תלכי! כך צעק חרפוף, החבר של וויקטור בחולה אהבה בשיכון ג׳, כל ערב מאז אותו ערב שבו אוולין הלכה לבלי שוב. עם השנים הלך ופחת הכאב, אבל המנהג נשאר – כל יום נעמד חרפוף וצעק בדיוק בשבע: ״אוולין. אוולין אל תלכי!״ ויום אחד באמת אוולין שבה. כמה דקות לפני שבע. וחרפוף סיפר…

העומס המילולי והריק התפיסתי שאופף את ריבוי השימוש בציטוטים מחרב כל יכולת לבנות מרחב חינוכי בריא

האם מדינת ישראל תצליח להפוך את 7 שנות השובע לנכס שיעזור לה לצלוח את שנות הרעב שבפתח?

מלחמת לבנון הראשונה נמצאת בראשית הצירים של תפיסת הביטחון הסמויה של ישראל בארבעים השנים האחרונות.